מאיפה מתחילים
נניח שעשינו שיחה מקדימה טובה. תיאמנו ציפיות, בדקנו גבולות, קיבלנו הסכמה נלהבת. עכשיו מה? לא קופצים ישר לעומק. אני אוהב להתחיל ממה שאני מכנה מבדקי דמיון (או, בשמותיהם הנוספים, “מבדקי תגובתיות” ו”משכנעים”). אלה תרגילים פשוטים שמשתמשים בדמיון כדי לעורר תגובה רגשית ופיזית אצל מי שמודרך, ובכך משכנעים שהטראנס מתרחש.
מבדק דמיון מוצלח הוא הרגע שבו אומרים לעצמנו: “רגע, זה באמת עובד.”
חשוב לי להגיד מראש: לטראנס יש מבנה פרקטלי. מבדקי הדמיון יכולים להקדים את השיחה המקדימה, לבוא אחריה, ואפילו להשתלב בשלבים מאוחרים יותר, כשמי שמודרך כבר נמצא בטראנס עמוק. הם יכולים לעמוד בפני עצמם, ולעיתים הם אינדוקציה בפני עצמם. אז גם אם המיקום עוד לא לגמרי ברור, שווה להחזיק ראש פתוח וגמיש לגבי השימוש בהם.
למה הם כל כך חשובים, לשני הצדדים
מבדקי הדמיון עושים הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון.
עבור מי שמנחה: הם מצביעים על מידת שיתוף הפעולה. כמה קל למי שמולי לדמיין, כמה הוא נלהב, אם יש חשש שלא טופל בשיחה המקדימה, אם הוא עוקב אחרי הוראות, ואם הוא מתמסר לגמרי או מתמסר אבל שם מעצורים. תוך כדי המבדקים אני לומד את הלך הרוח של מי שמולי, ומבין אם יש רצון ויכולת להעמיק עוד, או אם דווקא יש כאן סקפטיות וניסיון להוכיח ש”זה לא יעבוד”. בהתאם למה שאני רואה, אני יכול להגיב לחששות, להסביר עוד על הטראנס, ולבסס סמכותיות עדינה.
עבור מי שמודרך: המבדקים נותנים טעימה בטוחה וקלילה של חוויית הטראנס. מעין משחק מרגיע שמדגים את הקסם והפלא שאפשר ליצור עם התת-מודע והדמיון. וכשזה “עובד”, מתעוררת תחושה ש”משהו אחר קורה”, משהו שלא לגמרי בשליטה מודעת. זו תחילתה של אווירת הקסם.
במובן הזה, כל מבדק הוא מיני-סשן בפני עצמו. כדי שמבדק יעבוד, הוא עובר את אותם שלבים: הקשר וקונטקסט (השיחה המקדימה), מיקוד תשומת הלב (כל מבדק ואובייקט המיקוד שלו), עקיפה עדינה של הגורם הביקורתי, ויצירת תגובה לא מודעת.
איך מבדק בנוי, מבפנים
הסוד של מבדק טוב הוא שהוא לא קופץ ישר אל “תרגיש”. הוא בונה את התגובה בהדרגה, שכבה מעל שכבה, כך שהגורם הביקורתי לא קופץ באמצע ושובר את הקסם. אני אוהב לפרק את התהליך לשלבים, ושווה להכיר אותם, כי הם חוזרים גם בשלבים מתקדמים יותר של טראנס.
קודם כל מסגור. אני מציב את התרגיל כקטן ולא מאיים, משהו שאפשר להתמסר אליו בקלות ובביטחון. משפט כמו “בוא נתחיל בתרגיל קצר שיראה לך איך הדמיון שלך עובד, זה לא טראנס, רק טעימה מהכוח שלו” עושה בדיוק את זה. ואני מוסיף נימה משחררת: “אתה לא צריך להאמין או לא להאמין, רק לעקוב אחרי ההוראות שלי”.
אחר כך יצירת ציפייה ומוטיבציה חיובית. אני מבקש ממי שמולי “לוותר” קצת על השליטה, לזוז ממושב הנהג, ולכן אני נותן סיבה טובה לעשות את זה: “זה יראה לך עד כמה המוח שלך עוצמתי”. אחרי זה אני מניע פיזית ובודק היענות, מבקש בקשות קטנות ופשוטות (“תעמוד כאן, ככה, תזיז רגע לפה, מצוין”) שמרכיבות רצף של התמסרות ומעלות אותנו על המסילה שבה אני מוביל והוא עוקב. ואז איסוף ומיקוד תשומת הלב בנקודה אחת, כמו שמורה טוב ליוגה תמיד נותן לתודעה נקודת אחיזה כדי שלא תנדוד.
מכאן מתחיל הקסם האמיתי. תחילה אני מזמין את הדמיון (“רק תדמיין שאני קושר חוט של בלון הליום ליד שלך”), ורק אחר כך, בעדינות, אני מזיז את הדגש מהדמיון אל התחושה (“ועכשיו תרגיש איך החוט מתחיל למשוך את היד שלך כלפי מעלה”). ההבדל בין “תדמיין” ל”תרגיש” עדין אבל מכריע. אם אקפוץ ישר ל”תרגיש”, הגורם הביקורתי עלול לקפוץ ולומר “רגע, אני בכלל לא מרגיש”, וזה מגביר את החיכוך ואת הסיכוי שהטראנס יישבר. לכן קודם עוקפים את שומר הסף על ידי יצירת עולם דמיוני, ורק אז מעוררים תחושה.
ולסיום אני בודק את התגובה ומהדהד אותה בחזרה. ההדהוד מאשר את החוויה ומחזק אותה. אם מי שמולי מרגיש את הבלון מושך את יד ימין, אני אומר “בדיוק, והבלון באמת מושך את יד ימין יותר ויותר למעלה”. שימו לב לשינוי ההילוך: מ”תדמיין שאני קושר בלון” ל”בזמן שאני קושר בלון”, מהצעה דמיונית להצהרה ממשית. מה שהתחיל כתרגיל בדמיון הופך לחוויה מוחשית.
טעימה ראשונה: ניסוי הלימון
הנה דוגמה פשוטה שאפשר לנסות לבד, רק כדי להרגיש את העיקרון. עצמו עיניים, ודמיינו לימון מונח על קרש חיתוך. קחו סכין, חתכו אותו לשניים, שמעו את הפריכות, ראו את המיץ. עכשיו קרבו חצי לימון אל הפה, הריחו, ותנגסו.
אם יש עכשיו קצת יותר רוק בפה, פגשתם מבדק דמיון. לא היה שום לימון, רק דמיון, אבל הגוף הגיב כאילו הוא אמיתי. זה כל הרעיון, ומכאן אפשר לבנות הרבה הלאה.
טעימה שנייה: מבדק “רך” שמתגלגל לתגובה
נסו עוד שלב. ישבו, יישרו שתי ידיים לפנים, כשכף יד אחת פונה כלפי מעלה והשנייה כלפי מטה. עצמו עיניים. דמיינו שעל היד שפונה מעלה מונח ספר עבה וכבד, מילון ישן או אנציקלופדיה, וממש הרגישו את כובדו. בו-זמנית, דמיינו שליד השנייה קשור חוט של בלון הליום גדול ויפה שצף כלפי מעלה ומושך את היד לאוויר.
תנו לזה דקה. ואז פקחו עיניים והסתכלו איפה הידיים שלכם באמת נמצאות. אצל רוב האנשים הן זזו בהתאם לדמיון, האחת שקעה מטה והשנייה עלתה. וזה אומר משהו פשוט ויפה: יש לכם דמיון חזק ועוצמתי, וקיים גשר ישיר בין מה שאתם מדמיינים לבין מה שהגוף עושה.
מהמבדק הרך אל המבדק הבינארי
ככל שהמבדקים מצליחים, אפשר לעבור ממבדק “רך”, שהתשובה עליו עדינה ולא חד-משמעית, אל מבדק “בינארי” שהתשובה עליו ברורה: היד זזה או שלא. מבדק בינארי קצת מפחיד לבצע, אבל כשהוא מצליח, וחשוב לזכור שמדובר רק במשחקי דמיון, הוא יוצר אפקט עוצמתי בתודעה של מי שחווה משהו יוצא מגדר הרגיל. וכשעוברים ממבדק אחד למשני ברצף, נוצרת לולאת טראנס שהולכת ומעמיקה. לולאה שהיא עצמה אינדוקציה.
יש כאן גם נקודת זהירות. כשעוברים מתגובה לא מודעת אחת לאחרת, זה יכול להדהים אבל גם להלחיץ. לכן חשוב מאוד לקרוא את הסיטואציה ברגישות, ולא לעשות שום דבר שיכול לחצות גבול אישי או בטיחותי.
למה זה משאיר רושם כל כך חזק
כשמושגת תגובה משמעותית במבדק, זה סימן שמי שמולי בפתיחות, מרוכז מספיק ברעיונות שאני מציע, ובעיקר, נשתל הרעיון החשוב מכול: שהוא עכשיו במושב שליד הנהג, צופה בפליאה בנסיעה. מבדק מוצלח כזה אומר שמשהו חדש קורה, משהו שלא לגמרי בשליטה מודעת, ומגביר את ההתלהבות והסקרנות. אחרי שלב המבדקים אני אוהב לשוחח על החוויה, להדהד את הקסם שבה ואת העוצמה של הדמיון, ולומר שמכאן זה רק יהיה קל ופשוט להיכנס עמוק יותר. ומכאן אפשר לעבור לאינדוקציה רשמית, או פשוט להמשיך מתגובה ספונטנית אחת לאחרת ולהשאיר את מי שמולי בפליאה מתגלגלת.
מכאן לאן
מבדקי הדמיון הם השער. אחרי שהדמיון “התחמם” ומי שמולי חווה שזה עובד, אפשר להעמיק. הסט המלא, וברשימה הקלאסית יש לא מעט, מאצבעות מגנטיות וידיים דבוקות ועד יד מרחפת, נעילת עיניים ונפילה לאחור, וגם איך לבחור ולשרשר מבדקים ולעבור מהם בעדינות אל תוך אינדוקציה רשמית, הוא בדיוק ה”איך” שאני מלמד צעד-אחר-צעד בליווי ובחומרים המורחבים, כי שם הדיוק חשוב.
בואו נדבר
בפוסט הבא נדבר על האינדוקציה, טקס הכניסה לטראנס. אם בא לכם ללמוד את מבדקי הדמיון ואיך לעבוד איתם נכון, בבטחה ובעדינות, זה בדיוק המקום. לליווי אישי. ולהמשך הסדרה, עברו אל אינדוקציה – טקס הכניסה לטראנס.
רוצים את סט המבדקים המלא ותרגולים מעשיים שלא מתפרסמים בבלוג, ישר למייל? הצטרפו לרשימת העדכונים.
מוכנים לגלות כמה הדמיון שלכם מגיב? בואו לחוות איך, בליווי אישי.
