העשרה ותוכן · סשה בלבין
מאמרים
ידע, כלים והשראה על מיניות, טנטרה, פלירט, תקשורת וזוגיות. מאמרים קצרים ומעשיים, לקריאה בקצב שלכם.
-
שבע הזהויות: השכבות של ה’אני’
מסע דרך שבע הזהויות שהמערכת האנרגטית בונה – מהגוף הפיזי ועד התודעה הקוסמית – וכיצד הן בגדים שאנחנו לובשים על הנשמה, לא הנשמה עצמה.
-
שבע הזכויות: מה שמגיע לך מעצם קיומך
לכל אחת משבע הצ’אקרות יש זכות בסיסית הקשורה אליה, וכשהזכות נשללת הצ’אקרה נחסמת – השבת הזכויות האלה לעצמך היא נתיב של ריפוי, נוכחות וקרבה.
-
שריון האופי: איך הגוף זוכר
לפני שהמילים מספרות את הסיפור שלנו, הגוף כבר חי אותו – וזיכרון ההישרדות המוטבע בשרירים, בנשימה ובתנוחה הוא בדיוק המקום שבו ריפוי אמיתי מתחיל.
-
חסימות בצ’אקרות: עודף וחוסר
כל חסימה בגוף ובנפש נולדת ממפגש של שני כוחות נגדיים, ומתבטאת תמיד באחת משתי צורות – עודף שצריך לפרוק, או חוסר שצריך לקבל.
-
שני הזרמים: שחרור והתגשמות
כל אדם נמתח בין קוטב האדמה לקוטב התודעה, ושני זרמים זורמים בו – אחד שמשחרר ואחד שמגשים – ורק נישואיהם יוצרים שלמות אמיתית.
-
גלגלים שמרפאים: מהי מערכת הצ’אקרות
מסע ראשון אל שבעת מרכזי האנרגיה לאורך עמוד השדרה, וכיצד הם מחברים בין הגוף, הנפש, המיניות והרוח.
-
ביטוי ארכיטיפי מתקדם: צלילה עמוקה לארכיטיפ, כשהאגו נמס
בדס”מ הוא תיאטרון, ועל הבמה הזו אנחנו לובשים דמויות שבחיים הרגילים לא היינו מעזים אפילו לדמיין. במאמר הזה אני לוקח אתכם אל אחת הצלילות הנועזות והעמוקות ביותר בארכיטיפ של הנמסר: הרגע שבו האגו, על כל הרעב שלו לכבוד ולהערכה, פשוט נמס, והאנרגיה הארוטית שהייתה כלואה מאחוריו משתחררת. צלילה בהסכמה מלאה, מתוך עוצמה, לא מתוך השפלה.
-
אמנות הפרוטוקול: היררכיה, פורמליות ושירות כמגבירי קוטביות
גדלנו בעולם שמסתייג מהיררכיה, ולכן אנחנו מבלבלים בין כבוד לבין שעבוד. במאמר הזה אני טוען טענה נועזת: דווקא הפורמליות, הטקס ושפת ההיררכיה הם שמדליקים את הקוטביות שאנחנו כל כך משתוקקים אליה. “סתמיות” ידידותית עלולה להיות מוות שקט לתשוקה. ואני מראה איך שירות מתוך בחירה הופך ממילה מאיימת למתנה היפה ביותר שאפשר להגיש.