מה התנוחה האהובה עליכם?
מחליפים הרבה, או שיש רפרטואר קבוע שחוזר על עצמו? אחד הדברים המלהיבים במיניות, במיוחד כשנכנסים לקשר חדש, הוא המרחב של חקירה והיכרות משחקית. נכנסים למיטה כמו לריקוד, בודקים, חוקרים, מגלים מה עובד. אבל אחרי שגילינו מה עובד, קל ליפול לשגרה, לשכוח מהמשחק ולחתור למטרה. אז בואו נחזיר את המשחקיות.
למה בכלל לשנות תנוחה
תנוחות שונות מספקות גירוי שונה ועונג שונה, גם פיזי וגם מנטלי. רגליים צמודות או מפושקות, מקופלות או מורמות, משנות את זווית החדירה ואת התחושה. פנים אל פנים או מאחור משנה את המיקוד הרגשי, ומאפשר לידיים להיות חופשיות יותר או פחות.
שינוי התנוחה גם משנה מי אקטיבי ומי פסיבי, מי מתאמץ ומי נח, ומשנה את רמת הגירוי. זה אפילו יכול לעזור בשליטה בעוררות ובקצב, לשני הצדדים. אבל מעבר לכל הסיבות הפיזיות, יש כאן משהו עדין יותר: המעבר עצמו מאפשר רגע של האטה.
כל תנוחה חדשה היא רגע של חיפוש משותף וחיבור מחדש, לא תחנה במרוץ אל האורגזמה.
השינוי מזכיר לנו שאנחנו לא במרדף, ומאפשר לצאת מהתכליתיות אל משחקיות שובבה.
איך עושים את זה בלי לשבור את הזרימה
שינוי תנוחה יכול להתחיל פשוט, עם עצמכם. הזיזו את הרגליים, את הירכיים, וחקרו את הזווית החדשה. לפעמים זה כל מה שצריך.
אבל אם מתכננים שינוי גדול יותר, תקשרו אותו. אפשר מילולית, “אני רוצה לעלות”, “בוא/י נתהפך?”, ואפשר עם הידיים, להצביע לכיוון או להזיז בעדינות את הגוף של בן/בת הזוג. העיקר הוא לתאם.
ואם זזים, זזים לאט. בודקים שהשינוי מוזמן, נותנים לגוף רגע של הסתגלות וסקרנות. הקצב האיטי הוא לא בזבוז זמן, הוא חלק מהעונג.
זו לא אולימפיאדה
לכלול כמה תנוחות ברפרטואר יכול לשפר ולהעמיק את החוויה, פיזית ורגשית, לשני הצדדים. אבל זו לא אולימפיאדה. לא מקבלים נקודות על סלטה משולשת או שפגט באמצע, ולא צריך לשבור את המיטה או את מפרקי הירכיים.
המטרה היא לא גביע התנוחות, אלא האינטימיות, החיבור וההנאה. כמה עקרונות פשוטים שעוזרים לזכור את זה:
- אם זה משפר, לכו על זה. אם שינוי התנוחה מעמיק את החיבור וההנאה, מצוין.
- אם זה לא משפר, שחררו. תנוחה שלא מוסיפה לחוויה לא חייבת להישאר. אין חובה “לסיים” אותה.
- נועו בין מאמץ למנוחה. מאקטיביות לפסיביות, מהובלה להתמסרות, כמו ריקוד זורם.
השאלה האמיתית היא לא כמה תנוחות אתם יודעים, אלא איך אתם נעים ביניהן בלי לנתק את החיבור.
רמז מהטאו: ריקוד של תשע תנוחות
יש סרטון ישן ויפהפה על מעשה האהבה לפי הטאו הסיני, שמדגים בדיוק את העיקרון הזה: מעבר זורם ורצוף בין תשע תנוחות, בלי לנתק את החיבור לרגע. השמות לבדם מציתים את הדמיון, הדרקון, מארב הנמר, קפיצת הקוף, ציקדה על ענף, הצב, הפניקס מתרומם, הארנב מלקק פרוותו, הדג, והעגור.
לא צריך ללמוד אותן בעל פה ולא לעבור את כולן ברצף. אבל הרעיון שמאחוריהן, של תנועה זורמת ומשחקית שבה כל מעבר הוא חלק מהריקוד, הוא בדיוק מה שמחזיר את המשחקיות למיטה. .
בואו נדבר על משחקיות במיטה
אם מתחשק לכם להחזיר קצת סקרנות, זרימה ומשחקיות אל המיניות שלכם, זה בדיוק המקום להתחיל. לליווי אישי. ואם בא לכם להעמיק קודם בנושא קרוב, כדאי לקרוא גם על למאמר נוסף.
רוצים לקבל עוד תכנים כאלה ישר למייל? הצטרפו לרשימת העדכונים.
מוכנים להפוך את המיטה משדה ביצועים לרחבת ריקודים? בואו לגלות איך בליווי אישי.
מהמסך אל החדר
