מאמר · סשה בלבין

יחסי כוח וניצול: בקשה לכל מי שמחזיק סמכות

מה זה בכלל כוח?

נחשפתי לכמה מקרים כואבים של פגיעה שהתרחשו בתוך פערי כוח, חלקם בשדה ההתפתחות הרוחנית והאישית. וזה הזמין אותי להתבונן בשאלה הזו לעומק.

אז מה זה כוח? כוח הוא היכולת להניע משאבים לעבר צרכים. אנחנו יצורים שבטיים, ומהביולוגיה שלנו מצפים שצרכים יביעו עצמם בפגיעוּת, ושהסביבה תיענה להם באמפתיה. אבל אנחנו כבר לא חיים במציאות שבטית. במציאות ההיררכית של היום, משאבים לרוב לא נעים מתוך חמלה אל עבר צורך, אלא באמצעות כוח: מין, גזע, מעמד, הון כלכלי, הון חברתי, סמכות, ידע, יופי, כריזמה.

כוח הוא לא דבר רע. אבל אי-מודעות לכוח שלנו היא בדיוק מה שמאפשר לו לפגוע.

“יכולת תגובה” – Response-ability

יש מושג שאני אוהב: ריספונס-אבילטי, יכולת תגובה, שהיא גם מהות האחריות. ככל שיש לי יותר כוח וחופש, כך יש לי יותר יכולת תגובה: לבקש, לסרב, להציב גבול, לעזוב.

וכאן העיקר: ליכולת התגובה של שני צדדים בקשר לא תמיד יש משקל שווה. כשמורה אומר לתלמידה “פשוט תגידי לא אם את לא רוצה”, הוא אומר את זה ממקום של מי שיש לו רשת ביטחון. אבל אם היא תאמר “לא”, היא עלולה לסכן את הנגישות שלה לידע, לקרבה, לשייכות. התלות ביניהם אינה הדדית, ולכן גם החופש שלהם לבקש ולסרב אינו שווה.

החופש של בעל הסמכות לבקש או לדחות בקשה לא זהה לחופש של מי שתלוי בו. וכשבעל הסמכות לא ער לזה, פוטנציאל הפגיעה גדל מאוד.

רגע של חמלה לבעלי הכוח

חשוב לי לומר: מי שמחזיק בכוח לא בהכרח בחר בו. המורה לא בחר שתלמידים ישליכו עליו את כל הצרכים שלהם. לפעמים להיות בעמדת כוח זה שוחק ומתיש, ולא תמיד יש תמיכה להתמודד עם הציפיות וההשלכות. לפעמים כל מה שבעל הכוח מבקש זה קצת פשטות, הדדיות, ואנשים שלא ישליכו עליו את חוסריהם.

ובכל זאת, דווקא מהמקום החומל הזה באה הבקשה.

בקשה לכל מי שמחזיק סמכות

(וזה כולנו, כי במבנה הקיים לכל אחד יש כוח על מישהו.)

  • אל תתכחשו לכוח שלכם. אל תחשבו שהכוונות הטובות פותרות אתכם מהשפעה ממשית על הסובבים.
  • היו ערים לצללים ולרעב שבכם. אנחנו חיים בעולם כוחני, וזה מותיר בכולנו נקודות עיוורות ודחף להצדיק לעצמנו שימוש בכוח.
  • העצימו ריבונות. שאלו שאלות שמחזירות בחירה לצד השני, במקום להניח שהוא חופשי כמוכם.
  • אל תפתרו את מה שלא התבקשתם. אל תגישו “עזרה” או “תיקון” למי שלא ביקש. סימני שאלה, לא שיקופים פסקניים.
  • הזמינו פידבק, ויזמו אותו. ככל שיש לכם יותר סמכות, כך פחות סביר שאנשים יהיו כנים איתכם. בלי משוב, מתנתקים מההשפעה האמיתית של המעשים.
  • צרו מעגלי תמיכה. מקום לעבד את מה שמושלך עליכם, לעשות עבודת צל, ולהתייעץ. אם לכל מוביל היה מעגל כזה, העולם היה מיטיב הרבה יותר.

וגם: אחריות מצד מי שפחות חזק

הבקשה הזו לא באה לתלות אשמה בקורבן או להפחית מאחריות הפוגע. להפך. אבל דווקא כשאנחנו במקום של פחות כוח, מיטיב איתנו להכיר את החסכים שלנו ולעבוד איתם, כי חסכים לא מטופלים (בהערכה, בשייכות, באהבה) הם בדיוק מה שמשבש את יכולת התגובה שלנו מול אור בוהק וסמכות.

למה זה נוגע גם לעבודה שלי

כל זה רלוונטי במיוחד בעבודה עם תודעה, מיניות וטראנס, מרחבים שבהם נכנסים לעומק ולפגיעוּת. בדיוק שם, המודעות לפערי כוח, ההסכמה והאחריות הן לא “תוספת”, הן הבסיס. (הרחבתי על כך גם בפוסט על אתיקה בטראנס ארוטי.)

בואו נדבר על אחריות

אם המבט הזה מהדהד לכם, ובא לכם ללמוד לבנות קשרים מעצימים ולא מנצלים, מתוך מודעות לכוח, זה בדיוק לב העבודה שלי. לליווי אישי. ואם בא לכם להמשיך לנושא קרוב, כדאי לקרוא גם על למאמר נוסף.

רוצים לקבל עוד תכנים כאלה ישר למייל? הצטרפו לרשימת העדכונים.

מוכנים לקחת אחריות על הכוח שלכם, ולבנות קשרים מעצימים? בואו ללמוד איך, בליווי אישי.

סשה בלבין

סשה בלביןמלווה אישי וזוגי, מורה להיפנו-ארוטיקה, שפת הטראנס ותקשורת מקרבת. כותב כאן על מיניות, עונג, חיבור ונוכחות. קצת עליי ←

רוצים להעמיק?

אם המאמר נגע בכם ואתם רוצים לחקור את זה יחד, בסדנה או בליווי אישי, אשמח להכיר ולחשוב יחד מה הצעד הבא בשבילכם.

רוצים לקבל את המאמרים הבאים?

הצטרפו לרשימת התפוצה השקטה שלי, וקבלו מאמרים, כלים והשראה ישר אליכם, בלי ספאם.