“טראנס” פירושו פשוט: מעבר
המשמעות המילולית של המילה טראנס היא “מעבר”, או “מה שמעבר”. כמו טיסה טרנס-אטלנטית שעוברת מעבר לים, או מוזיקת טראנס שמכוונת לשינוי התודעה אל מה שמעבר למצבה הרגיל. הטראנס שאני מתכוון אליו דומה בדיוק לזה שמוזיקת הטראנס מכוונת אליו: שינוי תודעה. זה המצב שבו התודעה שלנו נפתחת אל מה שמעבר לסף המודע היומיומי, אל תת-המודע שלנו ואל העל-מודע שלנו.
וזה לא משהו אקזוטי או נשגב. אנחנו נכנסים ויוצאים מטראנס כמה פעמים ביום, לרוב מבלי שנשים לב. כשאנחנו שוקעים בחלום בהקיץ אבל ממשיכים לתפקד על “אוטומט”, אנחנו בטראנס.
טראנס הוא לא “לאבד שליטה”. הוא מצב טבעי של ריכוז ממוקד מאוד, וזרימה.
איפה אתה כבר פוגש טראנס
קחו רגע וחשבו על הרגעים האלה:
- נהיגה על “אוטומט”. נסעתם בדרך מוכרת, שקעתם במחשבות, ובלי לשים לב כבר חניתם את הרכב, בלי לזכור מתי הנסיעה בכלל קרתה. התודעה ריחפה למרחב אחר תוך כדי שכביכול הייתם נוכחים.
- שקיעה בספר או בסדרה. העיניים ממשיכות להסתכל, אבל המחשבה והנוכחות שקועות לגמרי במקום אחר. כשהן חוזרות, לא ממש מבינים איפה היינו, או איך חלפו שעתיים.
- ריקוד שסוחף. יש הבדל ברור בין לרקוד כשהמודע ער ו”שולט” בתנועות, מנתח, משווה לאחרים ושופט, לבין הרגעים שבהם המוזיקה סוחפת אותנו פנימה, והגוף מתחיל לזוז כמו מעצמו, ואנחנו רק נסחפים אחריו.
- ה”זון” בספורט, בנגינה, בציור, בכתיבה, בתפילה, ובסקס. רגעים שבהם המודע זז הצידה עם הניתוחים, השיפוטים, הרציונליות והדאגות שלו, ובמקומם יש זרימה חלקה של התודעה בתוך הדבר שבו היא מתמקדת.
בכל אלה יש את אותה איכות: ממוקד מאוד, וזורם מאוד. כל הדברים האלה יכולים להתרחש גם בלי לחשוב עליהם כעל “טראנס”, ודווקא בגלל זה אפשר לחוש בתוכם את הדיוק של מה זה להיות בטראנס, ומה זה להיות מחוצה לו. ההיפנו-ארוטיקה רק לוקחת את המצב הטבעי הזה ומלמדת אותנו להזמין אותו בכוונה.
הרבה אנשים מחפשים את החוויה הזו גם דרך משני תודעה חיצוניים כמו סמים. אין לי התנגדות עקרונית לכך, אבל הייתי רוצה שיותר אנשים ידעו שאפשר להגיע לחוויות הטראנס האלה גם דרך בית המרקחת הטבעי של המוח שלנו, בכניסה טבעית לטראנס.
רגע של היזכרות
עצרו וחושו בתוככם את מצב התודעה הזה, ממוקד מאוד וזורם מאוד. מתי הרגשתם ככה לאחרונה? מה עשיתם? מה התרחש מסביבכם? מה הייתה התחושה בגוף? התופעה הזו כל כך נעימה כי היא מחברת אותנו לחלקים עמוקים יותר בתוכנו, ואנחנו פועלים בה במלאות תודעתית וחושית. היכולת לזהות את האיכות הזו בתוככם היא הצעד הראשון לדעת איך להזמין אותה.
מה קורה בטראנס באמת
מבחינה פנימית, טראנס הוא מצב שנוצר מתקשורת שעוקפת את הגורם הביקורתי ומגיעה ישירות אל תת-המודע. בתוך המצב הזה התת-מודע ממוקד כולו ברעיון מסוים, עוקב רק אחריו, ובונה את תפיסת המציאות בהתאם. כשמלווים מישהו לתוך רעיון אחד, תפיסת המציאות וחווייתה מתחילות להתאים את עצמן לרעיון. כך אפשר ממש לחוות, מתוך תת-המודע, לראות, לשמוע, לחוש, להריח ולטעום את מה שמדמיינים, ולעבור בין מצבים רגשיים של שלווה, חיוניות או תשוקה, בהתאם לרעיון שבמרכז.
אני אוהב לתאר את זה כך: להיות בטראנס דומה להיות בתוך סרט. כשהיינו ילדים נכנסנו לסרטים כל הזמן דרך המשחק והדמיון, וההזמנה היא להעיר מחדש את הדמיון הזה, לחזור ולהיסחף לתוך העלילה.
ואותה חשיבות: מה טראנס איננו
סביב טראנס נצברו לא מעט מיתוסים, בעיקר בזכות הוליווד. כדאי לפזר אותם:
- טראנס איננו שינה. מהצד הוא עשוי להיראות כמו שינה, כי האדם רגוע, נושם לאט ולעיתים מתעלם מרעשים. אבל אדם בטראנס נמצא בהכרה מלאה, החושים שלו חדים וערים, והוא פשוט בוחר להתמסר להנחיה ולהתעלם מהסחות הדעת כי כל כך נעים לו.
- אי אפשר “להיתקע” בטראנס. טראנס הוא מצב טבעי כמו שינה. בדיוק כמו שלא נתקעים בנמנום, אי אפשר להיתקע בטראנס. למעשה, קשה יותר לשמור על מצב טראנס מאשר לצאת ממנו.
- טראנס איננו שליטה. אי אפשר להכניס אדם לטראנס בניגוד לרצונו, וגם בתוך הטראנס אי אפשר לגרום לו לעשות משהו שנוגד את ערכיו. יש בנו חלק שאני מכנה “המתבונן הנסתר”, שומר סף קדום שמעריך כל הצעה ובודק אם היא תואמת את הערכים הפנימיים. הצעה שנכשלת במבחן הזה פשוט נדחית.
- טראנס איננו עניין של “פתאים”. דווקא ההפך. אנשים אינטליגנטים, יצירתיים ובעלי רצון חזק נוטים להגיב טוב יותר לטראנס, כי כושר הריכוז שלהם מפותח יותר. תפקיד המלווה הוא להיות כמו מנצח תזמורת שמכוון את הריכוז, תשומת הלב והדמיון.
שלושה “חוקים” שמסבירים למה זה עובד
בעולם הטראנס יש כמה עקרונות שכדאי לחשוב עליהם כעל כללי אצבע ולא כעל חוקי ברזל. שלושה מהם בסיסיים במיוחד:
חוק ההתרחבות. “לאן שתשומת הלב הולכת, האנרגיה זורמת והדבר גדל.” ככל שנקדיש תשומת לב לחוויה, כך נעצים אותה ויהיה קל יותר לחזור אליה. וזה עובד לשני הכיוונים: קשב חיובי לחוויה משפר אותה עם הזמן, וקשב שלילי דווקא מחמיר אותה. לכן בטראנס ארוטי אנחנו לומדים לכוון את הזרקור אל העונג.
חוק האסוציאציות. “נוירונים שנורים יחד, נקשרים יחד.” לתהליכים הלא-מודעים שלנו יש “היגיון” שפועל באסוציאציות, ולכן הם מגיבים כל כך לסמלים, לדימויים ולמילים טעונות. כך עובדות סוגסטיות: הן מפעילות רשת של אסוציאציות שמעירה בתורה את סוג החוויה שאנחנו מחפשים.
חוק ההשפעה ההפוכה. “ככל שתתאמץ יותר, כך תיכשל יותר.” טראנס הוא תהליך לא-מודע, ומאמץ מודע מוגזם רק מפריע לו, בדיוק כמו חרדת ביצוע בספורט. הסוד הוא לא להילחם בחוויה אלא להניח לה, להתמסר לתחושות יותר מאשר לנסות “להבין” אותן.
(יש כאן עוד עומק תיאורטי: גלי המוח, ארבעת שלבי הטראנס, ומודלים מובנים כמו קמ”ע”ת. זה כבר חומר ל”איך” המעמיק; כאן הבנו את ה”מה” וה”למה”.)
בואו נדבר
בפוסטים הבאים בסדרה נכיר את גלי המוח שמתחלפים בטראנס, ואת המבנה שמאחורי כל כניסה פנימה. ואם בא לכם ללמוד להיכנס לטראנס ולהזמין אותו בכוונה, בליווי, זה בדיוק המקום להתחיל. לליווי אישי.
רוצים את הסדרה המלאה ותרגולים מעשיים שלא מתפרסמים בבלוג, ישר למייל? הצטרפו לרשימת העדכונים.
מוכנים ללמוד להזמין את מצב הזרימה הזה בכוונה? בואו לגלות איך, בליווי אישי.
