מאמר · סשה בלבין

להתחבר לרצון ולצרכים: האינטימיות הראשונה היא עם עצמנו

למה כל כך קשה לנו לדעת מה אנחנו רוצים וצריכים?

נדמה שזה צריך להיות הדבר הכי טבעי בעולם: לדעת מה אנחנו רוצים. אבל באופן מפתיע, החיבור וההכרה ברצונות ובצרכים הם דווקא אחד האתגרים הגדולים בחברה שלנו. אנחנו יכולים לעבור תקופות שלמות בלי להיות קשובים לגוף הרוצה שבתוכנו, ולשאלה הפשוטה “מה אתה צריך?” עונים הרבה פעמים ב”אני לא צריך כלום”.

מאחורי התשובה הזו מסתתרת לרוב אמונה שלמה: שאם יש לך צרכים ואתה מבטא אותם, אז אתה נזקק, ולהיות נזקק נתפס כמשהו דוחה. אז רבים מאיתנו פשוט לא מודים שיש לנו צרכים, וגם לא ממש קשובים אליהם בפנים.

אבל לכל בני האדם יש צרכים. אנחנו יצורים חברתיים שמתקיימים ברשת של קשרי גומלין, לא יכולים להתקיים בבידוד, ובאמת צריכים זה את זה כדי לחיות במלאות. וכשאנחנו מדכאים או מתכחשים לצרכים שלנו, הם לא נעלמים. יש להם נטייה לדלוף החוצה בדרכים מבולגנות, כי הכחשה אף פעם לא גרמה לצורך אמיתי להיעלם.

הכחשה לא גורמת לצרכים להיעלם, היא רק שולחת אותם לדלוף החוצה בדרכים מבולגנות.

החיבור לרצון: שריר שאפשר לחזק

כילדים, רבים מאיתנו עברו מעין קרב התשה שקט על עצם הזכות להביע רצון. לא מתוך כוונה רעה של ההורים, אלא פשוט כי כחברה עוד לא פיתחנו מספיק רגישות לתת מקום לצרכים ולהכיר בהם, גם כשאי אפשר לענות עליהם. אז חלקנו למדנו שהחיבור לרצון עצמו יכול להיות “רע”. ילד עם רצון חזק עלול להיות מתויג כחמדן, מפונק או כפוי טובה.

ויש כאן עוד שכבה: להביע רצון דורש פגיעוּת, כי תמיד יש סיכון לשמוע “לא”. אם בילדות לא התייחסו בכבוד לפגיעוּת הזו, החיבור לרצון ולבקשה יכול להפוך לטריטוריה מפחידה. הבעלות על הרצונות שלנו והיכולת לבקש יכולות להרגיש כמו שדה מוקשים של אי-נוחות, ובדיוק בגלל זה הן גם תחום מצוין ללמידה ולהתרחבות.

תרגיל: גילוי רצונות (“אני רוצה…”)

זהו תרגיל יומי לתקופה. לוקחים יומן, ופשוט מתחילים לכתוב “אני רוצה…” ומשלימים את המשפט שוב ושוב, בלי לחשוב יותר מדי. לדוגמה:

  • אני רוצה פרחים על השולחן שלי היום.
  • אני רוצה לאכול סושי.
  • אני רוצה מסאז’ מפנק.
  • אני רוצה לצאת לשבוע חופש.
  • אני רוצה לשכב על הדשא ולצפות בעננים.
  • אני רוצה זמן שקט לבד.
  • אני רוצה לפגוש חברים לערב משמעותי.

בזמן שאתם מתחברים לרצונות, שימו לב לרגשות שמתעוררים. הנקודה כאן היא לא להשיג את מה שעולה, אלא להכיר את היחס הפנימי שלכם לרצונות, ולהבחין אם צצים שיפוטים או כיווצים. אם רצון מסוים ממשיך לחזור, שווה לצלול לתוכו ולהרגיש מה הוא מייצג ומה הוא מבקש לתת לכם. ככל שמתרגלים, השריר שיודע לרצות בצורה נקייה ותמימה הולך ומתחזק.

הצרכים: כשקשה להישען

יש אנשים שמתקשים עם צרכים אפילו יותר מאשר עם רצונות, כי צרכים כאילו הופכים אותנו לתלויים באחרים. אם אתה חושב שאין לך צרכים בכלל, ובו בזמן רואה באחרים “נזקקים”, זה דווקא אזור מעולה לחקירה.

יש לנו צרכים פיזיים בסיסיים שקצת יותר קל להכיר בהם, ובכל זאת גם אליהם לא תמיד מתכווננים. רבים מאיתנו מכירים בצורך בתזונה בריאה ובפעילות גופנית, ועדיין לא מספקים אותם. ובדיוק כמו הצרכים הפיזיים, יש לנו גם צרכים חברתיים: חיבור, הכרה, התכווננות, עצמאות, אהבה ומיניות. תינוקות שלא מקבלים מספיק מגע פיזי לא משגשגים, וייתכן שגם כמבוגרים לא נכיר בצורך שלנו במגע ובחיבור.

חמשת הצרכים הבסיסיים

המקור מתאר חמישה צרכי ליבה שעליהם נשען החיבור הבריא שלנו לעצמנו ולאחרים. (המינוח כאן מקורו כנראה בגוף ידע טיפולי/טנטרי חיצוני, ולכן כדאי לאשר את הניסוח המדויק.)

  1. חיבור. היכולת להיות בקשר עם הגוף, עם הרגשות ועם אנשים אחרים.
  2. התכווננות. היכולת להתכוונן לצרכים ולרגשות שלנו, ולהושיט יד אל הזנה פיזית ורגשית.
  3. אמון. היכולת לתלות בריאה ולתלות הדדית, להישען בלי לפחד.
  4. אוטונומיה. היכולת להציב גבולות ולהביע את עצמנו ללא פחד.
  5. אהבה-מיניות. היכולת לחיות בלב פתוח ולשלב יחסי אהבה עם מיניות חיונית.

כשצרכי הליבה האלה לא מסופקים מספיק בזמן הגדילה, היכולת שלנו להתאים אליהם כמבוגרים נפגעת, ואנחנו מפתחים אסטרטגיות הישרדות במקומם. הבשורה הטובה היא שעצם המודעות לצרכים האלה ולאסטרטגיות שבנינו סביבם כבר מאפשרת לנו לצמוח, לעבר ביטוי בריא וחי יותר.

תרגיל: חקירת צרכים (“אני צריך…”)

בתחילת היום או בסופו, כתבו ביומן “אני צריך…” והשלימו את המשפט, שוב ושוב, בלי לסנן. אפשר גם לחזור אל משפטי ה”אני רוצה” מהתרגיל הקודם, ולבדוק איזה צורך עמוק יותר מסתתר בתוך כל אחד מהם.

ההכרה ותשומת הלב לצרכים ולרצונות שלנו מקרבות אותנו לעצמנו. הן בונות את האינטימיות הראשונה, זו שמתקיימת בינינו לבין עצמנו, ומאפשרות לנו לטפל בעצמנו טוב יותר, כדי שנשגשג ונוכל להציע לעולם את המתנות הייחודיות שלנו במלואן.

האינטימיות הראשונה היא תמיד עם עצמנו. ממנה נובע כל שאר החיבור.

בואו נדבר

החיבור לרצון ולצרכים הוא הבסיס לכל תקשורת מקרבת, גם עם עצמנו וגם בזוגיות. אם בא לכם ללמוד איך להביע רצונות וצרכים בלי פחד ובלי בושה, זה בדיוק המקום להתחיל. לליווי אישי. ואם מתחשק להעמיק קודם בנושא קרוב, כדאי לקרוא גם על למאמר נוסף.

רוצים לקבל עוד תכנים כאלה ישר למייל? הצטרפו לרשימת העדכונים.

מוכנים להתחיל את האינטימיות הראשונה, זו שעם עצמכם? בואו נצא לדרך יחד בליווי אישי.

סשה בלבין

סשה בלביןמלווה אישי וזוגי, מורה להיפנו-ארוטיקה, שפת הטראנס ותקשורת מקרבת. כותב כאן על מיניות, עונג, חיבור ונוכחות. קצת עליי ←

רוצים להעמיק?

אם המאמר נגע בכם ואתם רוצים לחקור את זה יחד, בסדנה או בליווי אישי, אשמח להכיר ולחשוב יחד מה הצעד הבא בשבילכם.

רוצים לקבל את המאמרים הבאים?

הצטרפו לרשימת התפוצה השקטה שלי, וקבלו מאמרים, כלים והשראה ישר אליכם, בלי ספאם.